מבוא:מטרת העבודה שלנו הינה להציג את ההבדל בין תעודות סל לקרנות נאמנות.שני מכשירים אלו עומדים בפני כל אחד שמעוניין להשקיע את כספו כחלק ממגוון המכשירים בשוק ההון ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. אחת ההחלטות שעומדים בפניה המשקיעים בשוק ההון העולמי בכלל והישראלי בפרט הינה: הבחירה בין קרן נאמנות לבין תעודות סל.
תעודת הסל הינה מכשיר פיננסי חדש בישראל אשר נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2000. למעשה היא שילוב של מניה ושל קרן נאמנות. כלומר היא מניה המשקיעה בכמה מניות ומחקה מדד מסוים. תעודת הסל היא מוצר טכני - היא אינה מנסה להשיג תשואה טובה יותר, אלא היא מבטיחה תשואה קרובה מאוד לתשואת המדד בין אם הוא עולה או אם הוא יורד.
לעומת זאת קרן נאמנות לא משקיעה במדויק במניות הנסחרות במדד לפי חלקן היחסי, היא מנוהלת על ידי מנהל השקעות שמחפש כל הזמן דרכים כדי לנסות ולהשיג תשואה טובה יותר מהמדד.תעודת סל בניגוד לקרנות נאמנות הם התחייבויות שצריך לבדוק את יכולת המנפיק לעמוד מאחוריהן כמו כל התחייבות. הון עצמי של 8 מליון- להתחייבות של מאות מליונים לא יספק אותי לא באיגרות חוב ולא בתעודות סל ,וגורם לחשיפה לכשלים שונים:תפעוליים, פשיטות רגל של חברות במדד ועוד.
תעודות סל שזכו לדרוג AAA כמו אג"ח דומות בטוחות הרבה יותר מכאלה שלא. אולם, לדעתנו, לא ניתן להסיק שרמת הסיכון שלהם כאיגרות חוב של המדינה יחס של 1.1 בין נכסים להתחייבויות הרבה יותר מרגיע אותנו ובתוספת לדרוג AAA מהווה בד"כ ביטחון סביר.
קרנות נאמנות או תעודות סל ? השאלה הזו עולה פעמים רבות: לרכוש תעודת סל או לשלם קצת יותר ולקנות קרן נאמנות? השיקולים ברורים: תעודות הסל מחקות ומספקות תשואה דומה למדד מסוים ונהנות מהילה של דמי ניהול נמוכים יותר. מנגד, קרנות הנאמנות מספקות ניהול שוטף של המניות ומאפשרות למנהל הקרן לרכוש רק את המניות הטובות ביותר. "על ניהול טוב, כדאי לשלם, לא?". אז זהו, שלא ברור כלל אם קרן הנאמנות מספקת תשואה עודפת על פני תעודת הסל. בשוק ההון נוהגים תמיד לומר ש"לאורך זמן קשה להכות את המדד", ותעודות הסל רוכבות בדיוק על אמירה זו. ומצד שני קיים ערך המוסף שנותן ניהול ההשקעות על פני רכישת מדד שלם. תעודת הסל מחויבת להחזיק את כל המניות של מדד מסוים, כולל הפחות טובות, ואילו למנהלי הקרנות יש גמישות להחליט אילו מניות שווה להחזיק ואילו לא". על אף שתעודות הסל נחשבות בעלות דמי ניהול נמוכים יותר יש לבחון תמיד את התשקיף כדי להבין את מדיניות מנהלי הסל. בעולם קיימים שני סוגי מדדים: הראשון הוא מדד השקעה, שבו הדיווידנד המחולק בידי החברות מושקע בחזרה במדד. מנגד, קיים מדד מחיר, שהוא מדד שמנכה את הדיווידנדים שהחברות מחלקות.
תעודות סל ? הגדרה:תעודת סל הינה נייר ערך המקנה למחזיק בה תשואה על פי מדד או נייר ערך כלשהם. ההבדל המהותי בין "תעודת סל" ובין "קרן נאמנות" ו"פיקדון מובנה" הוא שהלקוח יקבל בדיוק את שיעור התשואה. מוכר התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בתום תקופה מסוימת, בתוספת אחוזי העלייה במדד אחריו התעודה עוקבת, או בניכוי הירידה במדד זה. ענף זה התפתח מאוד בשנים האחרונות בשוק ההון הישראלי והוא מכיל מעל ל-130 תעודות שונות המגלגלות סך נכסים של מעל ל-16 מיליארד שקל (נכון לינואר 2007). בניגוד ל- ETF הנסחרים בארצות הברית, בישראל החברה המנפיקה לא קונה את המניות הנמצאות במדד בכמויות המתאימות לכמויות המוגדרות בהגדרת המדד, אלא מחויבת להראות בטחונות כדי שתוכל לפרוע את התעודות. תעודות הסל נסחרות בבורסה במסחר רציף בדומה למסחר המתנהל במניות מדד ת"א 100. מחירן נקבע על ידי הביקוש בשוק, שמותנה בהיצע, המושפע ממנגנון תמחור מיוחד. מנגנון זה נקבע על ידי מנפיקי תעודות הסל שמבצעים היצע תוך יומי של המחירים הנאותים בהתאם להתנהגות נכס הבסיס שאחריו עוקבת תעודת הסל. כלומר, יצרני תעודות הסל דואגים שבמהלך יום המסחר היצע המחירים והביקושים בשוק יאפשר לסוחרים לרכוש את התעודה במרחק קרוב ככל הניתן לנכס הבסיס שאחריו היא עוקבת. הם למעשה מהווים עושי שוק בתעודת הסל שלהם.
קרן נאמנות ? הגדרה:קרן נאמנות היא כלי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. קרן הנאמנות מנוהלת על-ידי מנהל הקרן, והיא פועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו באמצעות תשקיף. קרן הנאמנות משקיעה לפי מדיניות השקעה, הנקבעת מראש וניתנת לשינוי מעת לעת, לאחר שמתריעים על כך בפני החברים המשקיעים בקרן. ישנם סוגים רבים של קרנות נאמנות, מהן מנייתיות אשר מדיניות ההשקעה שלהן קובעת כי על מנהליהן להשקיע שיעור מסוים מסך הנכסים שלהן במניות. ההשקעות לפי סוגי המדיניות של הקרן יכולות להשתייך לסקטורים שונים בתחומי המסחר והכלכלה (כללי, ענפים, מדדים, אופציות, אג"ח להמרה וכו') ומהן המתמקדות באפיקי השקעה אחרים, כגון מק"מ, אג"ח צמודות מדד, אג"ח במט"ח ועוד. עקב כך קרן הנאמנות מתאימה למספר רב של סוגי לקוחות וניתן להתאים את קרן הנאמנות לאופי ההשקעה / רמת הסיכון.הקרן מורכבת מיחידות השתתפות אשר כל אחת מהן מקנה זכות שווה בנכסי הקרן. קרנות המשקיעות בני"ע של חברות מענפים שונים נוטות להשיג תשואות הקרובות לאלו של השוק ואילו קרנות המתמחות בני"ע של חברות הפועלות בענף מסוים נוטות להיות חשופות לסיכון הענף ולתשואה בו.בארץ מנוהלים כ 125 מיליארד ?, בעולם למעלה מ 8 טריליון בקרנות הנאמנות.
מהם יתרונות תעודות הסל?
- נזילות/גמישות גבוהה ? ניתן לקנות ולמכור את תעודת הסל כמו מניות לאורך כל יום המסחר בבורסה.
- עמלות ? עמלות נמוכות (דמי ניהול שנתיים קבועים + עמלת קניה ומכירה כשם שרוכשים ני"ע בודד).
- מינימום השקעה נמוך ? ניתן לרכוש מדדי השקעה בסכום נמוך (המינימום הנדרש בבורסה לני"ע בת"א) יחסית למינימום שברכישת מדדי השקעה בחו"ל לדוגמא.
- שקיפות ? תשואת התעודה צמודה באופן מלא למדד ני"ע ולכן היא אינה תלויה ביכולות הניהול של מנהליה.כמו-כן, ניתן לדעת את מחיר הרכישה/מכירה מיד לאחר מתן ההוראה, בהתאם למסחר במדד.
- גיוון תיק ההשקעה ? קניית תעודות סל על סקטורים ומדדים שונים היא דרך אחת לגיוון תיק ההשקעות ולהפחתת הסיכון הגלום בתיק, לעומת השקעה במספר מצומצם של מניות.
- אפשרות למכור בחסר את נכס הבסיס - במידה וצופים ירידת מדד, ניתן למכור את נכס הבסיס בחסר, לרכוש אותו לאחר תקופה במחיר זול יותר ולהרוויח.
- דיבידנד ? תעודות הסל (מסוימות) מחזירות את הדיבידנד ללקוח אם ע"י השקעתו חזרה במדד או באמצעות חלוקתו למשקיע.
מכשיר זה נפוץ מאוד בקרב המשקיעים המוסדיים הן בשל התנאים הטובים שלהם הם זוכים (ציטוטים ייחודיים והטבות בהזמנה בהנפקה) והן בשל היכולת שלהם להשאיל תעודה ולאפשר מכירה בחסר תמורת עמלה מתאימה. השקעה בתעודת סל מתאימה בהחלט גם למשקיע הפרטי ומאפשרת לו הקפדה (גם אם באופן בלתי מודע) על הכלל החשוב ביותר בניהול השקעות: פיזור על פני מספר רב של מניות.
תעודות סל :
מיתוסים ואמיתויותמיתוס מספר 1. : "תעודת הסל צמודה למדד שעליו היא עוכבת"במציאות של ימינו תעודת סל אכן צמודה למדד ומחויבת תשקיפית בנתוני המדד, עם זאת אם משקיעים בתעודות סל מחוץ לישראל התעודה נמדדת בשקלים אך יש לקחת בחשבון את נושא שער החליפין (רצוי לרכוש הגנה מתאימה לשער החליפין)..מיתוס מספר 2.: "אין עלויות ברכישת תעודת סל"בתעודות סל יש עלויות ברכישה משפט זה "אין עלויות ברכישת תעודת סל" הינו גימיק שיווקי של "טל"י 25" ? תעודת הסל הראשונה שהונפקה בישראל בשנת 2000 שאינה גובה דמי ניהול ומכאן השתרש המיתוס. בתעודת סל ישנם שני מקורות הכנסה עיקריים: 1. חלוקת הדיבידנד אשר עוברים כדמי ניהול למנהלי הקרן. 2. ניצול משאבי הארביטראז' להערכתו של אילן רוזנברג (מנהל השקעות של חברת פריורטי ) העלות הנוספת הממוצעת לרכישת תעודת סל מול רכישת מנייה באופן ישיר הינה כאחוז וחצי (בעיקר מעלות דמי ניהול תעודה, קבלת דיבידנד, פערים גדולים בשערי קנייה ומכירה).מיתוס מספר 3.: "ניתן לרכוש ולמכור בכל שעות המסחר" כל תעודות הסל נסחרות בבורסה לני"ע בת"א. משקיעים יכולים לקנות או למכור תעודת סל דרך כל אמצעי המסחר, באותה הצורה בה נקנית או נמכרת מניה רגילה. בדומה למניה רגילה, גם לתעודת סל סימול משלה.שווי התעודה זהה לשווי המדד בכל רגע נתון, אולם ישנם מספר עיוותים שיכולים להיווצר במהלך המסחר השוטף אשר יוצרים פער בין התעודה לבין המדד: מחיר המדד כפי שמפורסם באתרי המידע משקף את מחיר העיסקאות האחרונות במניות ואינו משקף את המחיר הנוכחי לקניה או למכירה של המדד. לעומת זאת, תעודת סל משקפת בכל רגע נתון את מחירי הקנייה והמכירה של מניות המדד. הבדל זה יכול ליצור פער של עד 1% בין מחיר התעודה למחיר המדד המצוטט (לעיתים אף למעלה מאחוז). פער זה הינו תיאורטי בלבד ונובע מדרך הצגת הנתונים.מיתוס מספר 4. :"מדובר במכשיר השקעה פשוט"תעודות סל אינם מכשיר השקעה פשוט כפי שמשתמע מכך ישנם מקדמי המרה שאינם ידועים לכל : תמחור תעודת הסל מחושב כך שלשער בסוף היום תתווסף הריבית הצבורה פחות המדד (תעודת סל חו"ל ? שער המטבע הרלוונטי).? מנגנון ההמרה מאפשר למחזיק בתעודות הסל להמיר מידי יום את התעודה שברשותו למניות המרכיבות את הסל.אופציית ההמרה היא אופציה שיש לשקול היטב לפני ביצוע הקנייה ו או משיכה של תעודת הסל האם משתלם להמיר למניות? או לכסף מזומן? מיתוס מספר 5: "מכשיר שווה לכל נפש"בעינינו זהו: "ליסינג בשוק ההון"הרי שמכך משתמע ששקל של אדם פרטי שווה פחות משקל של גוף מוסדי שהרי בהנפקות חדשות פונים ראשונים לגופים מוסדיים ומציעים להם הטבות משמעותיות כדי להפיץ את התעודה ביתר עוצמה עם הנפקתה. מהם יתרונותיה של קרן נאמנות על פני אפיקי השקעה אחרים?א. מקצועיות - למנהל קרנות נאמנות יש כלים לניתוח, ידע, ואפשרות להגיב מהר למצבים משתנים, יותר משיש למשקיע הממוצע. יש לו צוות של אנליסטים שמקיים מעקב אחרי חברות בורסאיות ונותן למנהל את המלצותיו. אף על פי כן, אין לצפות ממנהל קרנות שיהיה אשף פיננסי. התשואות של מנהלי הקרנות מהוות בבואה של המתרחש בשוק שבו הם משקיעים.ב. פיזור סיכון - נכסי הקרן מושקעים בניירות ערך רבים. הפיזור הזה מקטין את רמת הסיכון עבור המשקיע ומשמש כמעין "בלם זעזועים".אמנם, באופן תיאורטי, המשקיע יכול לבנות בעצמו תיק השקעות מפוזר היטב על-פני ניירות רבים, אבל מהלך כזה כרוך בעמלות ניכרות, בצורך לשלם לעיתים עמלות על אי ביצוע פעולות, במעקב יומיומי הדורש זמן רב, ובהרבה טרידה, ניירת וכד'.ג. נוחות - ההשקעה בקרנות נאמנות חוסכת, אפוא, הרבה זמן וטרדות אחרות, כמו למשל - צורך להשקיע מחדש דיבידנדים וריביות המתקבלות מהשקעות קודמות. ד. נזילות- המשקיע בקרן יכול לרכוש ולמכור את יחידות ההשתתפות שלו בקרן בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה. יתרון הנזילות אינו מתבטא רק באפשרות לממש את ההשקעה ולהופכה למזומנים, אלא גם באפשרות לממש אותה, בד"כ - בלא תנודות חדות מדי. זאת, תודות לפיזור של הקרן על פני ניירות ערך רבים. לעומת זאת, מי שהשקעותיו מתמקדות בנייר ערך אחד ויחיד וזקוק לכספו ביום מסוים, חשוף לתנודות חדות , ולפעמים גם מקריות (באותו נייר ערך.( ה. יתרונות מס - השקעה בקרנות נאמנות, שמעמדן המיסוי מוגדר כמעורבות, מאפשר למשקיע לדחות את תשלום המס עד למועד שבו יממש את השקעתו בקרן. זאת, לעומת מצב שבו המשקיע, רוכש ניירות ערך ספציפיים וכל אימת שהוא מממש אחד מהם ברווח, הוא נאלץ לשלם מס. בנוסף, השקעה בקרנות נאמנות מעורבות היא הדרך היחידה שבה המשקיע נהנה מהאפשרות לקזז מס על רווח הון בישראל מול הפסד הון על ניירות ערך זרים בחו"ל, או להיפך. בקרנות חייבות מבחינת מעמדן המיסי, יש יתרון בהשקעה בקרנות שמשקיעות בניירות ערך זרים ו"סוחבות" איתן הפסדים מוכרים לצורך מס. זוהי דרך אלגנטית וחוקית להימנע כליל מתשלום מס על השקעות בחו"ל במקרה של רווחים עתידיים עד אשר הקרן מסיימת לנצל את הפסדיה הצבורים. ו. יתרונות אחרים- מעבר ליתרונות שמנינו עד כה, יש גם יתרונות קטנים יותר, כמו זה, שקרן נאמנות נחשבת כמשקיע מוסדי לצורך הנפקות, מעמד שעשוי להקנות לה עדיפות על המשקיע הפרטי, הן מבחינת כמות ה"סחורה" שהיא מקבלת, והן מכך שהיא מקבלת עמלת חיתום, שהיא למעשה הנחה על מחיר ההנפקה, לה זוכה הקרן - כלומר, המשקיעים בקרן. יתרון אחר: ניתן להשקיע במרבית קרנות הנאמנות כל סכום שהוא בהוראה פשוטה ליועץ ההשקעות שלו בעוד שחברה שמנהלת תיקי השקעות מוכנה לנהל תיק השקעות מסכום גבוה של יותר מ- 100,000 ש"ח, ולעיתים המינימום גבוה אף הרבה יותר. מחקרים על קרנות נאמנות מול מדדים בעבודת מחקר חדשה שהתפרסמה לאחרונה על ידי שני פרופסורים בארה"ב נמצא כי השקעה במדדים באמצעות תעודות סל עדיפה על השקעה בקרן נאמנות אקטיבית.החוקרים ממליצים לא להחזיק קרנות נאמנות אקטיביות, אלא אם המשקיע מעוניין באחזקה לטווח קצר. המלצה זו מתבססת על נתונים המראים כי ישנן קרנות שיכולות להכות את המדדים בטווח של חודשים, אולם בטווח הארוך יותר הם יציגו ביצועי חסר למדד.במחקר נוסף שערכו ד"ר רונן ברק ופרופ' בני לאוטרבך בשנים 1990-1996 על ביצועי כל קרנות הנאמנות הגמישות והמניתיות שהיו קימות בסוף 1989 ע"פ מדדי ביצוע קלסיים כמו גם מדדי ביצוע משוכללים יותר מצביעים על כך שלקרנות הנאמנות בישראל תשואת חסר של כ 3% ( מחקרים נוספים בארה"ב מדווחים על ביצועי חסר של בין 2%-3% בקרנות הנאמנות האמריקניות )החוקרים (בארה"ב) מסבירים את התופעה, בין היתר, בכך שקרנות שמצליחות להכות את המדד בטווח הקצר, נהנות מגיוסי כספים שמגדילות את היקף הנכסים המנוהל לרמה כזו שמנהל הקרן מתקשה להמשיך ולהכות את המדד. להערכתם, קיים חיסרון לגודל, כך שהסיכוי שמנהל קרן גדולה יצליח להמשיך ולהכות את המדד - הולכת ופוחתת ככל שהקרן שבניהולו צוברת כספים.מסקנת החוקרים היא שלמשקיע עדיף להשקיע במדד עצמו, שכן הסבירות שהשקעתו בקרן נאמנות תנצח את המדד לאורך זמן - אינה גבוהה. הם כותבים כי השקעה בקרן נאמנות מחייבת את המשקיע לעקוב באופן שוטף אחר ביצועי הקרן, ולהחליט מתי הוא רוצה לקנות או למכור, בעוד שהשקעה במדד מייתרת את הצורך במעקב מסוג זה. השוואה בין תעודת סל לעומת קרן נאמנות פרמטר להשוואה קרנות נאמנות תעודות סל הצמדה למדד הצמדה חלקית הצמדה מלאה ומדויקת דמי ניהול דמי ניהול גבוהים (3%-2%) דמי ניהול נמוכים (1%-0%) סחירות נסחר פעם ביום מסחר רציף בבורסה לאורך כל היום מחיר קנייה/מכירה שער העסקה ידוע בדיעבד שער העסקה ידוע בעת ביצוע העסקה הוראת Limit אין אפשרות יש אפשרות מנגנון המרה אין יש שיקול למנהל הקרן/תעודה שיקול רב ניהול אקטיבי אין שיקול ? ניהול פסיבי רמת הסיכון מגובה בכסף לחלקן קיים דרוג סיכון השאלה המהותית והרלוונטית לענייננו היא האם מנהל השקעות יכול להשיג תשואה עודפת נטו על מדד נבחר תחת אותן הגדרות סיכון, ולמעשה האם לניהול הדינמי יש יתרון לאורך זמן על הניהול הפסיבי - מסקנותיהם של ברק ולאוטרבך (לעינינו) :-בממוצע הקרנות נשאו תשואת חסר של 3% בדומה לקרנות בארה"ב ,-אם מתקנים את התשואה לפני דמי הניהול (ברוטו) נמצא כי הקרנות הניבו תשואה ההולמת את הסיכון כך שהקרנות השיגו תשואה הוגנת על השקעותיהן ותשואת החסר מוסברת רובה ככולה ע"י דמי הניהול שלהם .מסקנות המחקר הנוסף:המחקרים בארה"ב אכן מצביעים שענף קרנות הנאמנות לא מצליח לייצר לאורך זמן תשואה עודפת על המדדים הרלוונטים, יחד עם זאת המחקרים מתעלמים ממספר עובדות הקשורות לענף קרנות הנאמנות שחשוב להתייחס אליהן. בפועל ענף קרנות הנאמנות לא מנוהל תמיד ע"י מקצועני השקעות כי אם דווקא ע"י אנשי שיווק יצירתיים. כמו כן הענף מאופיין בניסיון לייצר "כוכבים" לכל סקטור השקעה ולכן יש יתרון לכמות הקרנות המנוהלות ע"י חברה ולאו דווקא לאיכותן. מנהלי ההשקעות של הקרנות עצמן מתחלפים בתדירות גבוהה ויש מעט מאוד מנהלי השקעות בקרנות נאמנות שמנהלים את אותה קרן נאמנות באותה מדיניות לאורך שנים. כאשר מזיזים הצידה את אותן קרנות הנאמנות בעלות המאפיינים הנ"ל ניתן למצוא קרנות נאמנות אשר מנוהלות במדיניות השקעות עקבית לאורך שנים רבות ע"י אותם מנהלי השקעות. קרנות אלו משיגות תשואה עודפת נטו (לאחר דמי ניהול) תוך ניהול מקצועי ואיכותי. לא רק זאת חשוב להדגיש גם שאת אותה תשואה עודפת הן משיגות באותם קריטריונים של סיכון ולאו דווקא ע"י לקיחת סיכונים מיותרים. לאוטרבך וברק מעלים תופעה מעניינת שנצפתה ? התברר שקרנות "מצליחות" ממשיכות לבצע היטב יחסית גם בתקופות עוקבות בעוד קרנות גרועות יחסית ממשיכות בתחתית הדירוג לאורך זמן - תופעה זו יכולה אולי להסביר את נהירת הציבור אחרי קרנות "חמות ".היתרון הגדול בניהול דינמי הוא היכולת לנצל עיוותי שוק שנוצרים מיד , הן בשוק המנייתי והן בשוק הסולידי, ולאו דווקא בבחירת הנכסים. מנהל השקעות מקצועי יכול לנצל את אותם עיוותי שוק ורווחי ארביטרז' ולהשיג תשואה עודפת לאורך זמן ביחס למדד הייחוס וזאת בניגוד לתעודות הסל שהן כאמור טכניות לחלוטין. תופעה זו היוותה את הסיבה העיקרית להיווצרותן של קרנות הגידור שיכולות לנצל באופן אופטימלי את אותם עיוותי שוק בעוד קרנות הנאמנות מוגבלות חלקית בשל תקנות רגולטוריות.לאוטרבך וברק ? " בממוצע לקרנות הנאמנות בישראל אין כל יכולת תזמון . תוצאה זו מחמיאה לקרנות בישראל לאור הממצאים בארה"ב שפעילות התזמון של הקרנות האמריקאיות הניבה להן תשואה שלילית" . האם ישנם הבדלים מהותיים בתחום המיסוי בין תעודות סל לקרנות נאמנות? תעודת סל נחשבת מבחינת היבטי המיסוי כנייר ערך ולכן חלות עליה אותן תקנות המיסוי של ניירות ערך אחרים. קרנות הנאמנות נחלקות לשני סוגים עיקריים: קרן פטורה - קרן אשר תשלום המס בה נעשה על ידי הלקוח בעת מועד המימוש. וקרן חייבת - קרן אשר תשלום המס בה נעשה בידי מנהל הקרן. שיעורי המס המשולמים בתעודות הסל ובקרנות הנאמנות, אם על ידי המשקיע ואם על ידי מנהל הקרן, דומים לרוב ותלויים בסוג הנכס המנוהל. תעודת סל על מדד מניות תשלם מס כספי שמקובל על השקעה במניות (20%) ותעודת סל על אג"ח תשלם שיעור מס שמקובל על אג"ח (15%). לסיכום: נגענו קצת בתוך הים הגדול של ההשקעות בקרנות הנאמנות ותעודות סל ומהנגיעה הזאת קשה להגיע למסקנה סופית (אם בכלל ניתן להגיע למסקנה סופית.) נראה גם כי גם החוקרים הגדולים של השוק חולקים בניהם מי אנחנו כי נחליט וכן למאמר גדולים מאיתנו ניראה כי השוק בתנודותיו האין סופיות הוא יעיל ,ואם ניתן היה להחליט מה נכון ומה לא אחד מן המכשירים הנ"ל היה נעלם מן השוק. אך לעניות דעתנו אם המשקיע משקיע לטווח קצר או צופה ירידות שערים אנו הינו ממליצים ( אם עומדים לפנינו רק שני האופציות הנ"ל ) על קרן נאמנות . ולכן על המשקיע לבחון את מכלול האפשרויות העומדות לפניו החל מרכישת מניות בודדות ,קרן נאמנות, תעודת סל , אופציות , חוזים עתידיים , אג"ח ,וכו'על המשקיע לבחון את האפשרויות לעומת צרכיו לדוגמא :נזילות , מס, וכמובן תשואה.....וכן את היתרונות והחסרונות של כל דבר ,אשר הצגנו במאמר זה.
הישתתפו בכתיבה אושרת באום ואלי גילעדי
